טעויות נפוצות בפוקר
כל אחד טועה. שחקן גרוע חוזר שוב ושוב על אותן טעויות. שחקני פוקר שיודעים לנצל את הטעויות האלה יזכו במשחק. להלן כמה מן הטעויות הנפוצות שעושים שחקנים גרועים, וגם השיטות הרגילות שבהן אני נוקט כדי לנצל אותן לטובתי:
• שחקן שאינו מבלף דיו .כששחקנים אלה מהמרים או מעלים, אני בדרך כלל נוטה לחשוב שיש להם יד טובה. כשהם מבצעים CHECK , אני בדרך כלל מהמר כדי לנסות ולזכות בקופה.
• שחקן הנוטה להפריז בערכו של הזוג הגבוה. בממוצע, היד המנצחת במשחק ההולדם היא זוגיים. עם זאת, שחקנים רבים עדיין מוכנים להסתכן מאוד כשברשותם הזוג הגבוה. כאשר יש לי יד שמסוגלת לנצח שחקן המפריז בערך הזוג הגבוה שלו, אני מכריז על הימור גבוה ביחס לקופה, וכן מאפשר לו לעשות טעות חמורה. אני מתאמץ מאוד לשחק עם זוגות נמוכים "מהבית" (POCKET PAIR) - כששני הקלפים הפרטיים של השחקן הם מאותו הדירוג, לדוגמא 4-4 נגד שחקנים אלה, משום שאני יודע כי אם אצליח להשלים שלישייה, התמורה תהיה עצומה.
• שחקן המכריז על הימורים נמוכים מדי ביחס לקופה. חשוב מאוד - במיוחד במקרה של הולדם ללא הגבלה - להכריז על הימורים גבוהים מספיק, שיאפשרו להעניש את היריבים על ניסיונות ההשלמה שלהם. כאשר אחד השחקנים מכריז על הימור נמוך מדי ביחס לקופה ואני ממתין להשלמה, אני מנצל את הטעות שלו בכך שאני משווה להימור קטן. כשאני סבור שביכולתי לנצח את היד, אעלה.
• שחקן שמבצע CALLים רבים מדי. אני מבלף רק לעתים רחוקות כאשר מדובר ב "תחנת CALLING STATION ") "CALL "). עם זאת, אני מבצע הימורים משמעותיים במהלן היד כולה.
• שחקן הנוהג בזהירות רבה מדי בשל לחץ. רוב השחקנים הגרועים נוטים להילחץ במהלן הטורניר ובעיקר כאשר הם מתקרבים לשלביו האחרונים. הם נוטים להתקפל ולהמתין ליד ענקית. נגד שחקנים אלה אני נוהג לשחק משחק משוחרר יותר (שחקן LOOSE - שחקן המשחק ידיים רבות יחסית, גם כאלה שאינן חזקות מאוד), כשאני מנצל את ההזדמנות להרוויח נתח נאה מן הבליינדים ומן ההימור הראשוני .
• שחקן המשדר את ערך היד שלו דרך רמזים מסגירים. ברוב המקרים אני מקפיד לצפות בשחקנים אלה, בין אם אני משתתף בין ובין אם לא.
אדם המסוגל לשנות את הטקטיקה שבה הוא נוקט ביחס ליריבו ובזכות כך לנצח, ראוי להיקרא "אלוף שבורך בידי שמים", סוו טצו, אומנות המלחמה
צפייה ביריבים
אחד האמצעים המאפשרים לי להגדיל את סיכויי הזכייה שלי הוא התבוננות מתמדת ביריביי, גם כאשר אינני משתתף ביד .
. אני תר אחר רמזים מסגירים. . אני תר אחר דפוסי הימור .
. אני מנסה לנחש את היד שברשות יריבי .
. אם היריב שלי חושף יד ,אני זוכר את הקלפים שלו , את מיקום הישיבה שלו ומה הוא עשה עם היד לפני ולאחר הפלופ.
. אני מנסה להבין את הלך רוחם של היריבים. . אני מנסה להבין מה מניע אותם.
ככל שאני מוסיף לצפות ביריביי, כך עומד לרשותי מידע רב יותר שעליו אוכל להסתמן כאשר אשחק מולם בידיים חשובות.
הדוגמא הרווחית ביותר לחשיבות הצפייה ביריבים, לה הייתי עד, אירעה בסבב האחרון של טורניר ה- WORLD SERIES OF POKER בשנת 2001. נותרנו רק חמישה שחקנים, ובשלב ההוא נדמה היה שפיל הלמות' ג'וניור וקארלוס מורטנסן מעורבים ביד משמעותית ביותר. הפלופ היה Q-9-4 (שני פיקים), ולאחר הימור של $60,000 מצדו של פיל, קארלוס החליט לבצע CHECK-RAISE של $200,000 . פיל הכניס מיד את כל הצ'יפים שלו - $400,000 .
קארלוס, שברשותו היו Q-J , חשש שפיל הצליח ליצור יד אדירה. בעוד קארלוס חוכך בדעתו מה עליו לעשות, וממלמל מתחת לאפו ,פיל סבר שעלה בידו לקלוט את המילה " call " - וחשף את ידו לשבריר שנייה: Q- T . קארלוס חד האבחנה הישווה מיד וכיוון שקלף הטרן (TURN ) וקלף הריבר (RIVER) לא הצליחו לשפר את הידיים שלהם, הוא שלח את פיל הלמות' ג'וניור הישר אל המקום החמישי ואל מחוץ לתחרות. כל הנוכחים - מלבד אשתו והוריו של פיל - הריעו בהתלהבות.