בספרו המהפכני "התיאוריה של הפוקר", דיוויד סקלאנסקי כותב כך: "בכל עת שאתה משחק את היד באופן שונה מהאופן שבו היית משחק אילו יכולת לראות את קלפיהם של יריביך, הם יוצאים נשכרים; ובכל עת שאתה משחק את היד שלך באופן זהה לאופן שבו היית משחק אילו יכולת לראות את קלפיהם, הם יוצאים מופסדים, לעומת זאת, בכל עת שהיריבים משחקים אחרת מן האופן שבו היו משחקים אילו יכלו לראות את הקלפים שלך, הם יוצאים מופסדים; ובכל פעם שהם משחקים את הידיים שלהם באופן שבו היו משחקים אילו יכלו לראות את קלפיך , הם יוצאים נשכרים".
שחקני פוקר, בוחרים מבעוד מועד את הסכום הראשוני להימור. בשלב זה שחקן מימין לדילר, שם הימור ראשוני "גדול" (הסכום הראשוני שנקבע), והשחקן שמשמאל לדילר שם הימור ראשוני "קטן" (בדרך כלל מחצית מהסכום שנקבע מראש). הרעיון הוא ליצור תמריץ למשתתפים.
בניגוד לפעולות הימורים, אשר חלקן מוגדרות בחוק כבלתי חוקיות, הגרלות הינן פעילות חוקית אשר מעוגנת בחוק ממשלתי. בחוק מוגדר כיצד לבצע הגרלות, מבחינת הכללים המחייבים- וכל עוד הגרלות מתבצעות לפי הוראות החוק- הרי שהן חוקיות.
פוקר הפך להיות המשחק הכי פופולארי בימינו, ידוענים, זמרים, צעירים ואף ילדים בתיכון יודעים לשחק פוקר. המשחק איננו חוקי כאשר משחקים על כסף, אולם רבים מאוהבי הפוקר נפגשים אצל חברים ומעבירים ערבים כיפים סביב שולחן פוקר עם אוכל ושתייה כבילוי.