בספרו המהפכני "התיאוריה של הפוקר", דיוויד סקלאנסקי כותב כך: "בכל עת שאתה משחק את היד באופן שונה מהאופן שבו היית משחק אילו יכולת לראות את קלפיהם של יריביך, הם יוצאים נשכרים; ובכל עת שאתה משחק את היד שלך באופן זהה לאופן שבו היית משחק אילו יכולת לראות את קלפיהם, הם יוצאים מופסדים, לעומת זאת, בכל עת שהיריבים משחקים אחרת מן האופן שבו היו משחקים אילו יכלו לראות את הקלפים שלך, הם יוצאים מופסדים; ובכל פעם שהם משחקים את הידיים שלהם באופן שבו היו משחקים אילו יכלו לראות את קלפיך , הם יוצאים נשכרים".
משחק הפוקר קיים אלפי שנים, אין הסכמה ברורה לזמן התהוותו. טורנירי פוקר פופולאריים משנת 1970, אנשים רבים נהנים מאווירת המתח סביב שולחנות הפוקר, חלקם אף רואים בזאת מקצוע ומתחרים על מנת לזכות בתארים.
ארגונים רבים בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והגלובליזציה נאלצים לעבור שינוי ארגוני, להיות ערוכים ולהסתגל לשינויים במהירות.
הדבר הראשון שחושבים עליו, כשמדמיינים קזינו, זה שורות ארוכות של מכונות מזל, בעלות ידיות כסף ענקיות ורעשי המטבעות הנשפכים. מכונות מזל הן אחד מיסודות ההימורים הקלאסיים. מכונת המזל הראשונה, הומצאה בשנת 1891 בניו יורק. זו הייתה מכונה ידנית, אשר התבססה על משחק הפוקר- היו לה כחמישה גלילים, עליהם 50 קלפים רגילים. בכל סיבוב של המכונה, הייתה מופיעה "יד", הרויאל פלש, הייתה מזכה את המהמרים בפרס הגדול (בדרך כלל משקה אלכוהולי או פרס אחר שהתקבל מהמקום בו הייתה מוצבת). מכונות מזל מהסוג הזה היו מפוזרות ברחבי ארה"ב, בעיקר בבתי מרזח ובתי בושת.